נישואי כהן וגרושה 

ההלכה היהודית אוסרת על כהנים להינשא לגרושה, לגיורת, לחללה ולחלוצה.
עם זאת, לפי ההלכה נישואי כהן וגרושה אומנם אסורים מלכתחילה, אך תקפים בדיעבד.

מעמד מיוחד זה איפשר לבית המשפט הגבוה לצדק להכיר בזוגות כאלה כנשואים, למרות התנגדות בתי-הדין-הרבניים, לאחר שנישאו בטקס קידושין פרטי. בג"צ הורה למשרד הפנים לרשום את בני הזוג כנשואים, בשל כך שלא היתה להם כל דרך חוקית אחרת להינשא במדינת ישראל.
דוגמה זאת ניתן לראות בפסיקת בג"צ 51/69 אלקנה רודניצקי נגד בית הדין הרבני הגדול לערעורים ואח`, פ"ד כז (1) 704.

מקור האיסור:

ויקרא פרק כ"א

(ז) אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו:

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יז הלכה א

שלש נשים נאסרו על כל הכהנים, גרושה זונה וחללה, ועל כהן גדול ארבע, אלו השלש והאלמנה, אחד כהן גדול משוח בשמן המשחה או המרובה בגדים ואחד כהן העובד ואחד כהן גדול שמנוהו ועבר, וכן כהן משוח מלחמה כולן מצווין על הבתולה ואסורין באלמנה.

שולחן ערוך אבן העזר סימן ו סעיף א

כהן אסור מן התורה בגרושה, זונה וחללה, ואסור בחלוצה מדרבנן. לפיכך אם עבר ונשא ספק חלוצה, אין צריך להוציא. אבל גרושה, אפילו אינה אלא ספק גרושה, צריך להוציא בין שנתגרשה מן האירוסין בין שנתגרשה מן הנשואין. ואפילו ריח גט פוסל בכהונה וכופין אותו להוציא. והיכי דמי ריח גט, כגון שאמר לה: הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם, ואע"פ שלא הותרה בזה הגט, נפסלה לכהונה. (ואפילו לא נתגרשה רק משום קול קידושין בעלמא, אע"פ שהוא ברור שאין ממש באותן קידושין ואין נותנין גט רק מכח חומרא בעלמא, אפילו הכי פסולה לכהונה). (תשובת הרשב"א סימן תק"נ). אבל אם נתן לה גט על תנאי ולא נתקיים התנאי, אינו כלום ואינו פוסל. ורשאי הכהן לכתחלה לגרש על תנאי.

ישנו דיון הלכתי בפוסקים האם כהני זמנינו שהינם כהני חזקה (חזקתם שהם כהנים ואין ידוע זאת בבירור מוחלט) הם כהנים ודאיים או לא.

כיום ניתן לפנות אל ביה"ד הרבני במטרה שיבדוק את ייחוסו של הכהן המדובר על מנת לראות האם ישנה דרך להתיר נישואין אלו, ביה"ד עושה בדיקות מקיפות בדבר ייחוסו של הכהן המדובר, במקרים רבים אכן מוצאים ביה"ד דרך לערער על כהונתו של החתן המיועד ואכן מתירים לו זאת.